נתינה ללא גבולות: שלושת הפילנתרופים שהכי השפיעו על ההשכלה בישראל

נתינה ללא גבולות

נכון, בכל זמן נתון תוכלו למצוא אנשים שיאמרו שמצב ההשכלה בישראל הוא לא מספיק טוב, ואכן יש תמיד לאן לשאוף והיכן להשתפר. יחד עם זאת, עם מסתכלים על המצב הנתון בעיניים אובייקטיביות ככל הניתן, אפשר לראות בקלות שמבחינת ההשכלה, הן ברמת הלימודים הבית ספריים והן ברמה האקדמית, מדינת ישראל היא דווקא אחת המובילות בעולם. את המצב הזה יש לזקוף כמובן לזכות ממשלות ישראל לדורותיה, מורים ומחנכים שעשו שינויים מרחיקי לכת וכן יש להצביע על השאפתנות של התלמיד הישראלי. יחד עם זאת, אפשר בהחלט לומר שהמצב לא היה כפי שהוא היום ללא פילנתרופים חשובים שתרמו מכספם, זמנם ומרצם על מנת לקדם את ההשכלה בישראל. בואו נכיר את שלושת הפילנתרופים החשובים ביותר בתחום הזה.

צ'ארלס קלור

צ'ארלס קלור נולד בלונדון והוא בן למשפחת מהגרים יהודית ממזרח אירופה. כבר מגיל צעיר התבלט קלור בזכות כישוריו העסקיים ועמד בראש של כמה וכמה מיזמים עסקיים מצליחים. מאז ומתמיד הייתה לקלור זיקה לפעילות פילנתרופית וניכר שהיה לו חשוב לפעול מבחינה חברתית בכל מסגרת אליה השתייך, אך אין ספק שהתרומה העיקרית שלו בתחום היא הקמת "קרן קלור" שנוסדה שבשנת 1979. מאותו רגע ועד לימים אלו ממש, עוסקת הקרן בפעילות פילנתרופית ענפה ומתמקדת בעיקר בתחומי חינוך שונים, קידום המדע והרפואה, קידום התרבות ועידוד הספורט וכן נושאים שונים מתחום הרווחה. כיום, ישנה גלרית אומנות בעלות של 8 מיליון ליש"ט שהקים קלור וכן ישנן מספר נקודות בארץ ובעולם הקרויות על שמו.

הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד

את השם רוטשילד אין אחד בישראל שלא מכיר, לרוב בזכות השדרה המפורסמת בתל אביב. כמו כן, השם רוטשילד משמש עד היום ככינוי לאדם עשיר, שכן הברון היה אחד האנשים העשירים בזמנו. יחד עם זאת, הברון רוטשילד היה גם נדבן ידוע והשתמש בעושרו הרב לקידום מטרות רבות ובפרט קידום המפעל הציוני. כמשדברים על נושא החינוך וההשכלה, התרומות והסיוע של רוטשילד בתקופתו ניכרות ממש עד ימינו אנו. מעבר לעובדה שהברון אחראי על חלק משמעותי בפיתוח הכלכלי של המושבות הראשונת בארץ ישראל, הוא גם דאג באופן ספציפי להקמת מוסדות חינוך מתקדמים. בתקופה של ראשית המדינה, היה זה צעד חיוני וחשוב בלי שום ספק וחוקרים רבים מסכימים עד היום שלולא המהלכים ההיסטוריים החשובים הללו, מצב ההשכלה במדינת ישראל היה בנקודה שונה לחלוטין.

אדמונד ספרא

אדמונד יעקב ספרא נולד בשנת 1932 למשפחת בנקאים יהודית בביירות. בשנות הארבעים העסק המשפחתי התרחב וספרא צבר הון בלתי מבוטל, ובתחילת שנות התשעים הונו המשוער עמד על כ-2.5 מיליארד דולר. בין היתר, תרם ספרה כספים רבים לחולים הנזקקים לטיפול רפואי, להקמת בתי כנסת ומרכזים רוחניים וכן למחקרים רפואיים שונים.

בתחום החינוך וההשכלה, תרם ספרא עשרות אלפי מלגות לסטודנטים ישראלים באמצעות קרן ISEF וכן הקפיד על תרומות ישירות לאוניברסיטאות ומוסדות לימוד מובילים בארץ. כמו כן, בשל ההיכרות שלו עם העולם העסקי והבנקאי בפרט, ייסד ספרא את משרת הפרופסור לבנקאות בינלאומית.

נכון, תחום ההשכלה בישראל הוא מפותח ומתקדם מסיבות שונות, אבל אין ספק שלשלושת הפילנתרופים המוכרים הללו, חלק משמעותי בקידום ההשכלה בישראל, כזה שנותן את אותותיו עד לימים אלו.